מסכת גיטין דף עה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 75]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252439 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252527 גיטין דף עה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מכלל דבעלמא נתינה בעל כרחיה לא הויא נתינה. מתקיף לה רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי, ודלמא כי אצטריך ליה לתקוני שלא בפניו, אבל בפניו - בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה? ואיכא דאמרי, אמר רבא, מתקנתו של הלל 'ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז' ונתנה לו - בין מדעתו ובין בעל כרחו הויא נתינה, וכי איצטריך ליה להלל לתקוני שלא בפניו, אבל בפניו - בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה. מתקיף לה רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי, ודלמא אפילו בפניו נמי - מדעתו אין על כרחו לא, והלל מאי דאיצטריך ליה תקין? אמר רבה בר בר חנה, א"ר יוחנן, כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו, חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה. ת"ר, 'הרי זה גיטיך והנייר שלי' - אינה מגורשת; 'על מנת שתחזירי לי את הנייר' – מגורשת. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר רב חסדא, הא מני רשב"ג היא דאמר תתן לו את דמיה, ה"נ אפשר דמפייסה ליה בדמי. מתקיף לה אביי, אימור דאמר רשב"ג - היכא דליתיה בעיניה, היכא דאיתיה בעיניה מי אמר? אלא אמר אביי, הא מני ר"מ היא דאמר בעינן תנאי כפול, והכא הא לא כפליה לתנאיה. מתקיף לה רבא, טעמא דלא כפליה לתנאיה, הא כפליה לתנאיה - לא הוי גיטא? מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו? מתנאי בני גד ובני ראובן, מה התם תנאי קודם למעשה אף כל תנאי קודם למעשה, לאפוקי הכא דמעשה קודם לתנאי! אלא אמר רבא, משום דמעשה קודם לתנאי. מתקיף לה רב אדא בר אהבה, טעמא דמעשה קודם לתנאי, הא תנאי קודם למעשה - לא הוי גיטא? מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו? מתנאי בני גד ובני ראובן, מה התם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר אף כל, לאפוקי הכא עמוד ב דתנאי ומעשה בדבר אחד! אלא אמר רב אדא בר אהבה, משום דתנאי ומעשה בדבר אחד. רב אשי אמר, הא מני רבי היא, דאמר רב הונא אמר רב, כל האומר 'על מנת' כאומר 'מעכשיו' דמי. אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע 'אם לא מתי לא יהא גט, ואם מתי יהא גט'. ולימא 'אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט'? לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה. ולימא 'לא יהא גט אם לא מתי'? בעינן תנאי קודם למעשה. מתקיף לה רבא, מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן? מתנאי בני גד ובני ראובן, מה התם הן קודם ללאו אף כל, לאפוקי הכא דלאו קודם להן! אלא אמר רבא – 'אם לא מתי לא יהא גט, אם מתי יהא גט, אם לא מתי לא יהא גט'; 'אם לא מתי לא יהא גט' - לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה, 'אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט' - בעינן הן קודם ללאו: מתני'. 'הרי זה גיטיך ע"מ שתשמשי את אבא', 'על מנת שתניקי את בני', כמה היא מניקתו? שתי שנים. רבי יהודה אומר, שמנה עשר חדש. מת הבן או שמת האב - הרי זה גט. 'הרי זה גיטיך ע"מ שתשמשי את אבא שתי שנים', 'ע"מ שתניקי את בני שתי שנים' - מת הבן או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה, אינו גט. רבן שמעון בן גמליאל אומר, כזה גט. כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל, כל עכבה שאינה הימנה - הרי זה גט: גמ'. ומי בעינן כולי האי? ורמינהי 'שמשתו יום אחד הניקתו יום אחד - ה"ז גט'? אמר רב חסדא, לא קשיא, הא רבנן והא רבן שמעון בן גמליאל, מתניתין רשב"ג וברייתא רבנן. הא מדסיפא רבן שמעון בן גמליאל הוי - מכלל דרישא לאו רשב"ג? אלא ברייתא רשב"ג היא דמיקל בתנאי, מתני' רבנן. רבא אמר, לא קשיא, כאן בסתם, כאן במפרש. רב אשי אמר, כל סתם נמי כמפרש יום אחד דמי. תנן 'כמה היא מניקתו שתי שנים, רבי יהודה אומר שמנה עשר חדש' - בשלמא לרבא ניחא, אלא לרב אשי למה לי שתי שנים? למה לי שמנה עשר חדש? ביום אחד סגי! הכי קאמר, יום אחד משתי שנים - לאפוקי לאחר שתי שנים דלא, יום אחד משמנה עשר חדש - לאפוקי לאחר שמנה עשר חדש דלא. מיתיבי, 'הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים - מת הבן או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה אינו גט',