מסכת סוטה דף כג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [sota 23]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249423 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249470 סוטה דף כג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א האומרת טמאה אני לך, ושבאו לה עדים שהיא טמאה, והאומרת איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך. וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות. בת ישראל שנשאת לכהן - מנחתה נשרפת, וכהנת שנשאת לישראל - מנחתה נאכלת. מה בין כהן לכהנת? מנחת כהנת נאכלת, ומנחת כהן אינה נאכלת. כהנת מתחללת, וכהן אין מתחלל. כהנת מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים. כהן אוכל בקדשי קדשים, ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים. מה בין איש לאשה? האיש פורע ופורם, ואין האשה פורעת ופורמת. האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת בנה בנזיר. האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה. האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה. האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה. האיש נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה. האיש נתלה, ואין האשה נתלית. האיש נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה: גמ'. ת"ר, כל הנשואות לכהונה מנחותיהן נשרפות, כיצד? כהנת לויה וישראלית שנשאת לכהן - אין מנחתה נאכלת מפני שיש לו חלק בה ואינה עולה כליל מפני שיש לה חלק בה, אלא הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן. איקרי כאן 'כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו'? אמר יהודה בריה דר"ש בן פזי, דמסיק להו לשום עצים, כר"א, דתניא, 'ר"א אומר, לריח ניחוח אי אתה מעלה - אבל אתה מעליהו לשום עצים'. הניחא לר"א דאית ליה האי סברא, אלא לרבנן דלית להו האי סברא, מא"ל? דעבדי להו כר"א בר"ש, דתניא, 'רבי אלעזר בר"ש אומר, הקומץ קרב בעצמו והשירים מתפזרים על בית הדשן'. עמוד ב ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר' אלעזר בר' שמעון אלא במנחת חוטא של כהנים, דבת הקרבה היא, אבל בהא אפי' רבנן מודו: בת ישראל הנשואה וכו': מ"ט? דאמר קרא (ויקרא ו טז) 'וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל' - כהן ולא כהנת: כהנת מתחללת כהן אין מתחלל: מנלן? דאמר קרא (ויקרא כא טו) 'ולא יחלל זרעו בעמיו' - זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל: כהנת מטמאה כו': מ"ט? אמר קרא (ויקרא כא א) 'אמור אל הכהנים בני אהרן' - בני אהרן ולא בנות אהרן: כהן אוכל בקדשי קדשים: דכתיב (ויקרא ו יא) 'כל זכר בבני אהרן יאכלנה': ומה בין איש כו': ת"ר, 'איש', אין לי אלא איש, אשה מנין? כשהוא אומר (ויקרא יג מה) 'והצרוע אשר בו' - הרי כאן שנים. א"כ מה ת"ל 'איש'? לענין שלמטה - איש פורע וכו': האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת בנה בנזיר: אמר ר' יוחנן, הלכה היא בנזיר: האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה: אמר ר' יוחנן, הלכה היא בנזיר: האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה: דכתיב (דברים כב טז) 'את בתי נתתי לאיש הזה': האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה: דכתיב (שמות כא ז) 'כי ימכור איש את בתו': האיש נסקל ערום כו': מ"ט? (ויקרא כד יד) 'ורגמו אותו'; מאי 'אותו'? אילימא אותו ולא אותה, והכתיב (דברים יז ה) 'והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא'! אלא אותו בלא כסותו, ולא אותה בלא כסותה: האיש נתלה ואין כו': מ"ט? אמר קרא (דברים כא כב) 'ותלית אותו על עץ' - אותו ולא אותה: האיש נמכר בגניבתו ואין האשה נמכרת בגניבתה: מ"ט? אמר קרא (שמות כב ב) 'ונמכר בגניבתו' - בגניבתו ולא בגניבתה: פרק רביעי ארוסה מתני'. ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה, שנאמר (במדבר ה כט) 'אשר תשטה אשה תחת אישה' - פרט לארוסה ושומרת יבם. אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת