יום רביעי ד' סיון דיני עירוב תבשילין

הלכות ערב חג השבועות א. תספורת לפני שבועות: המהרח"ו וכן גדולי המקובלים בירושלים נהגו היום בערב בליל מ"ט לעומר לאחר הספירה להסתפר לכבוד חג השבועות ולמרות שלילה זה זמן שליטת הדינים מכל מקום בלילה הזה לאחר שסיימו את הספירה מתמתקים הדינים ולילה כיום יאיר. (הליכות עולם ח"ג דף ס' בשם הרב 'פתח עינים' שכן נהג מהרח"ו וכן גורי האר"י בספר בית מועד [כתיבת יד] שו"ת שואל ונשאל או"ח ח"ב סי' ס', ועיין בספר 'תורה בציון' עמ' שס"א בשם גדולי המקובלים בירושלים ע"ש) עירוב תבשילין ב. השנה שחל חג השבועות ביום שישי צריך לעשות עירוב תבשילין בערב יום טוב כדי שיהיה מותר לבשל וכן לעשות את כל ההכנות שצריך מיום טוב לשבת. (יש שסוברים שרק צרכי אכילה מתיר עירוב תבשילין, ויש סוברים שמתיר לכל הדברים וכן עיקר וע"ע חזו"ע יו"ט עמ' ש"ב, אורל"צ ח"ג פכ"ב ס"ו) ג. מה הפירוש עירוב תבשילין. 1. שיניח תבשיל מערב יום טוב לשבת בכדי שיהיה ניכר שאינו מתחיל בבישול ואפיה שאינם לצורך יום טוב ביו"ט עצמו אלא רק גומר מה שהתחיל בערב יו"ט וכן לא יהיה זלזול ביו"ט. (רמ"א סי' תקכ"ז ס"א) 2. ויש שכתבו טעם אחר והוא לפי שעל ידי זה מערבין תבשילי יו"ט ושבת ביחד שמבשלים לצורך שניהם ביחד. (הראב"ד פ"ו מהלכות יו"ט ה"ב, כה"ח סי תקכ"ז אות ח') ד. נהגו לעשות את העירוב בפת (כביצה 54 גרם) ותבשיל (ביצה קשה וכד') שיוכל ע"י זה גם לאפות וגם לבשל ומעיקר הדין אדם שרק מבשל ולא אופה מספיק לשים רק תבשיל לכתחילה. (משנ"ב סי' תקכ"ז סק"ו, כה"ח שם ס"ק טו"ב) ה. בזמנינו שיש מקרר, טוב להדר לקחת תבשיל חשוב כגון בשר או דגים. (חזו"ע יו"ט עמ' רפ"א) ו. מי שבישל כבר את כל צרכי השבת מערב יו"ט ואינו צריך אלא לחמם לפני השבת או להדליק נרות יניח עירוב תבשילין בלי ברכה [ואם רוצה לזכות לברך יניח ביצה חיה בסיר ביו"ט ואז יוכל לברך]. (אורל"צ שם פכ"ב ס"ו) ז. אם שכח לערב ונזכר בבין השמשות רשאי להניח וגם לברך. (בכה"ח שם סק"י כתב שלא יברך, אבל בשו"ת יחו"ד ח"ו סי' ל"א, ובחזו"ע עמ' רפ"ג העלה שיכול לברך שמכיון שמותר לערב בבין השמשות אז הברכה נגררת אחר המצוה ע"ש) ח. אבל לאחר צאה"כ אינו יכול להניח עירוב תבשילין אף אם לא הגיע זמן צאה"כ של רבינו תם. (אורל"צ שם פכ"ב ס"ח) ט. מי שהגיע לבית הכנסת ונזכר שלא עשה עירוב תבשילין ואין לו שהות לשוב לביתו ולערב, יכול לומר "בתבשיל פלוני שאקחינו כשאבוא לביתי יהא מעכשיו לעירוב תבשילין" אבל לא יכול לברך, ועל הצד היותר טוב יתנה שאם לא יועיל עירובו על פי הדין הנני סומך על עירובו של גדול העיר. (בכה"ח אות ט"ו כתב שיכול לברך על זה, ובחזו"ע שם עמ' רפ"ז, ובאורל"צ ח"ג פכ"ב ס"ז כתבו שלא יברך ע"ש) י. צריך להיזהר לכתחילה להקדים לבשל ביו"ט את צרכי השבת בשעות המוקדמות של היום כדי שיהיה מוכנים בעוד היום גדול שאילו יזדמנו לו אורחים ביו"ט יוכל להגיש לפניהם התבשילים לאכילה, ויש להזהיר את אלה שמניחים חמין חי סמוך לכניסת השבת והוא לא ראוי לאכילה עד שבת בבוקר שיקדימו לבשלו מוקדם, ואם לא הספיק לבשל מוקדם מחמת אונס, רשאי לבשל עד סמוך לשקיעה וטוב שישים בסיר ביצה או כל דבר שמתבשל מהר כדי שיספיק לבשלו לפני השבת. (בא"ח ש"ר סוף פר' צו, הלי"ע ח"א עמ' שי"ד, חזו"ע עמ' רע"ח, אורל"צ שם עמ' רי"ז) י"א. באיזה דברים רשאי לערב: לכתחילה עדיף לבשל דבר מיוחד שרגילין ללפת בו את הפת לצורך העירוב בערב יו"ט. (אם אין לו רשאי לערב בקופסאות שימורים ובלבד שיהיה בהם דבר מבושל ורגילים ללפת בו את הפת [כגון: טונה או רסק עגבניות] ע"פ ביוה"ל שם ס"ה) ולכן קופסאות תירס וכן אורז או אטריות ודייסה לא מערבים בהם כיון שאין רגילים ללפת בהם את הפת. (אורל"צ שם פכ"ב ס"ב, ועיין בבית השואבה דף קס"ה ע"ב אות ט') ומוצרי חלב שהתבשלו ע"י פסטור אפשר לערב בהם ובשעת הצורך אפשר גם בדברים כבושים כמו מלפפון חמוץ. (שם) דיני ברכות הנהנין בליל שבועות י"ב. הלומדים בליל שבועות ומגישים לפניהם תה וקפה יכולים לברך בתחילת הלילה ולכווין לפטור כל מה שישתו במשך כל הלילה בתנאי שלא יצאו מחוץ למתחם של בית הכנסת ואפילו אם נכנסו לשירותים אם הם באותה קורת גג של בית הכנסת לא צריכים לחזור ולברך. (שו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' כ"ז, ילקו"י ספי' העומר עמ' תרמ"ה) י"ג. כל מה שאמרנו שיכול לפטור בברכה ראשונה את כל מה שישתה כל הלילה זה דוקא בשתיה חמה שלא מברכים בסוף שתייתה ברכה אחרונה אבל בשתיה קרה או פירות אם יעבור זמן שכבר לא יהיה צמא או תאב לאותם פירות זה נקרא שיעור עיכול ולא יוכל יותר לברך ברכה אחרונה ולכן יברך ברכה אחרונה מיד אחרי ששתה או אכל ויכוין כבר בברכה ראשונה שמכוין לפטור רק את הכוס או הפרי שלפניו. (בברכת ה' ח"ג עמ' קנ"ה הביא שי"א שבשתיה תוך חצי שעה עובר שיעור עיכול ועיין ביבי"א הנ"ל שדיבר שם רק על שתיה חמה וכן בסוף התשובה הוקשה לו מה עם ברכה אחרונה וכתב שבשתיה חמה אין את הבעיה הזאת ע"ש) י"ד. אדם שבירך ברכה אחרונה אפילו שבירך רק כדי שלא יעבור שיעור עיכול ודעתו לשתות עוד בכל זאת ברכה אחרונה עושה סילוק וצריך לברך שנית על מה שיאכל אחר כך. (הלכה ברורה ח"ט עמ' רנ"ז וכן בברכת ה' ח"ג פי"א ה"ז הביאו את הרשב"א ועוד ראשונים שכתבו שברכה אחרונה הוי סילוק ואפילו בורא נפשות ובוודאי שגם האחרונים שכתבו שדווקא ברכת המזון הוי סילוק אילו היו רואים את הראשונים היו חוזרים בהם) הנהגות: