מסכת בבא קמא דף ח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava kamma 8]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263275 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263158 בבא קמא דף ח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א עידית וזיבורית - נזקין בעידית, ובעל חוב וכתובת אשה בזיבורית'; קתני מיהא מציעא 'בינונית וזיבורית - נזקין וב"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית', ואי אמרת בשלו הן שמין - תעשה בינונית שלו כעידית וידחה ב"ח אצל זיבורית? הכא במאי עסקינן? כגון שהיתה לו עידית ומכרה. וכן א"ר חסדא, כגון שהיתה לו עידית ומכרה. הכי נמי מסתברא, מדקתני אחריתי 'בינונית וזיבורית - נזקין בבינונית ב"ח וכתובת אשה בזיבורית', קשיין אהדדי! אלא לאו ש"מ - כאן שהיתה לו עידית ומכרה, כאן שלא היתה לו עידית ומכרה. ואי בעית אימא, אידי ואידי שלא היתה לו עידית ומכרה, ולא קשיא - הא דשויא בינונית שלו כעידית דעלמא, וכאן דלא שויא בינונית שלו כעידית דעלמא. ואב"א, אידי ואידי כגון שהיתה בינונית שלו כבינונית דעלמא, והכא בהא פליגי - מ"ס בשלו הן שמין ומ"ס בשל עולם הן שמין. רבינא אמר, בדעולא פליגי, דאמר עולא, דבר תורה ב"ח בזיבורית, שנאמר (דברים כד יא) 'בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה' - מה דרכו של אדם להוציא לחוץ? פחות שבכלים, ומה טעם אמרו ב"ח בבינונית? כדי שלא תנעול דלת בפני לוין; מר אית ליה תקנתא דעולא, ומר לית ליה תקנתא דעולא: ת"ר, מכר לאחד או לשלשה בני אדם כאחד - כולן נכנסו תחת הבעלים, בזה אחר זה - כולן גובין מן האחרון, אין לו - גובה משלפניו, אין לו - גובה משלפני פניו. 'מכרן לאחד' - היכי דמי? אילימא בבת אחת - השתא לשלשה דאיכא למימר חד מינייהו קדים, אמרת כולן נכנסו תחת הבעלים, מכרן לאחד מיבעיא? אלא פשיטא בזה אחר זה, ומ"ש שלשה? דכל חד וחד אמר ליה הנחתי לך מקום לגבות ממנו, האי נמי אכל חד וחד לימא ליה הנחתי לך מקום לגבות ממנו! הכא במאי עסקינן? כגון שלקח עידית באחרונה. וכן אמר רב ששת, כגון שלקח עידית באחרונה. אי הכי ליתו כולהו וליגבו מעידית? משום דאמר להו, אי שתקיתו ושקליתו כדינייכו – שקליתו, ואי לא - מהדרנא שטרא דזיבורית למריה ושקליתו כולכו מזיבורית. אי הכי עמוד ב בנזקין נמי נימא הכי? אלא הכא במאי עסקינן? ביתמי, דלאו בני פרעון נינהו, ושיעבודא דיליה עליה דידיה רמיא, הלכך ליכא למימר הכי, אלא משום דאמר להו - טעמא מאי אמור רבנן אין נפרעין מנכסין משועבדים במקום שיש בני חורין? משום תקנתא דידי, אנא בהא תקנתא לא ניחא לי, כדרבא, דאמר רבא, כל האומר 'אי אפשי בתקנת חכמים' כגון זו - שומעין לו. מאי 'כגון זו'? כדרב הונא, דאמר רב הונא, יכולה אשה שתאמר לבעלה 'איני ניזונית ואיני עושה': פשיטא, מכר לוקח בינונית וזיבורית ושייר עידית לפניו - ליתו כולהו וליגבו מעידית, דהא אחרונה היא, ובינונית וזיבורית ליתנהו גביה דמצי למימר להו גבו מבינונית וזיבורית דלא ניחא לי בתקנתא דרבנן. אבל מכר עידית ושייר בינונית וזיבורית, מאי? סבר אביי למימר, אתו כולהו גבו מעידית. א"ל רבא, מה מכר ראשון לשני - כל זכות שתבא לידו, וכיון דאילו אתו גבי לוקח ראשון מצי אגבי להו מבינונית וזיבורית, ואע"פ דכי זבני בינונית וזיבורית אכתי עידית בני חורין הואי ואין נפרעין מנכסים משועבדים כל זמן דאיכא בני חורין - מצי א"ל לא ניחא לי בהאי תקנה, לוקח שני נמי מצי א"ל גבי בינונית וזיבורית, דכי זבין לוקח שני אדעתא דכל זכותא דה"ל לראשון בגוה זבין. אמר רבא, ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון והלך שמעון ומכר שדה אחת ללוי, ובא ב"ח דראובן - רצה מזה גובה, רצה מזה גובה; ולא אמרן אלא דזבן בינונית, אבל זבן עידית וזיבורית – לא, דא"ל להכי דייקי וזבני עידית וזיבורית, ארעא דלא חזיא לך; ואפילו זבן בינונית נמי, לא אמרן אלא דלא שייר בינונית דכוותיה, דלא מצי א"ל הנחתי לך מקום לגבי שמעון, אבל שייר בינונית דכוותיה גבי שמעון - לא גבי מיניה, דמצי א"ל הנחתי לך מקום לגבות ממנו. אמר אביי, ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, ואתא ב"ח דראובן וטרף משמעון - דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה, ולא מצי א"ל לאו בעל דברים דידי את - דאמר ליה אי מפקת מיניה עלי הדר. ואיכא דאמרי, אפילו שלא באחריות נמי, דא"ל לא ניחא לי דתהוי לשמעון תרעומת עלי. ואמר אביי, ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות