מסכת קידושין דף לג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 33]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257482 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257401 קידושין דף לג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א 'מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן', ומדלא כתב הכי ש"מ חד הוא. אמר מר 'יכול יהדרנו בממון ת"ל תקום והדרת מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס'. וקימה לית בה חסרון כיס? מי לא עסקינן דקא נקיב מרגניתא, אדהכי והכי קאים מקמיה ובטיל ממלאכתו? אלא אקיש קימה להידור - מה הידור שאין בו ביטול אף קימה שאין בה ביטול, ואקיש נמי הידור לקימה - מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס, מכאן אמרו אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין במלאכתם. ולא? והתנן 'כל בעלי אומניות עומדים מפניהם ושואלים בשלומם ואומרים להם אחינו אנשי מקום פלוני בואכם לשלום'? א"ר יוחנן, מפניהם עומדים, מפני תלמידי חכמים אין עומדים. אמר רבי יוסי בר אבין, בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה - שהרי מפניהם עומדים מפני תלמידי חכמים אין עומדים. ודלמא שאני התם דא"כ אתה מכשילן לעתיד לבא? אמר מר 'יכול יעמוד מפניו מבית הכסא ומבית המרחץ'. ולא? והא ר' חייא הוה יתיב בי מסחותא וחליף ואזיל רבי שמעון בר רבי ולא קם מקמיה ואיקפד ואתא אמר ליה לאבוה 'שני חומשים שניתי לו בספר תהלים ולא עמד מפני!', ותו, בר קפרא ואמרי לה ר' שמואל בר ר' יוסי הוה יתיב בי מסחותא, על ואזיל ר' שמעון בר רבי ולא קם מקמיה ואיקפד ואתא א"ל לאבוה 'שני שלישי שליש שניתי לו בתורת כהנים ולא עמד מפני', ואמר לו 'שמא בהן יושב ומהרהר', טעמא דבהן יושב ומהרהר - הא לאו הכי לא? לא קשיא, הא בבתי גואי, הא בבתי בראי. ה"נ מסתברא, דאמר רבה בר בר חנה, אמר ר' יוחנן, בכל מקום מותר להרהר - חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא! דילמא לאונסיה שאני: 'יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו'. אטו ברשיעי עסקינן? אלא יכול יעצים עיניו מקמי דלימטיה זמן חיובא, דכי מטא זמן חיובא הא לא חזי ליה דקאים מקמיה, ת"ל 'תקום ויראת'. תנא, 'איזוהי קימה שיש בה הידור? הוי אומר זה ד' אמות'. אמר אביי, לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק, אבל ברבו המובהק - מלא עיניו. אביי מכי הוה חזי ליה לאודניה דחמרא דרב יוסף דאתי, הוה קאים. אביי הוה רכיב חמרא וקא מסגי אגודא דנהר סגיא, יתיב רב משרשיא ורבנן באידך גיסא ולא קמו מקמיה. אמר להו, ולאו רב מובהק אנא? אמרו ליה, לאו אדעתין: ר' שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת"ל זקן ויראת: אמר אביי, נקטינן דאי מקיף חיי. אביי מקיף. רבי זירא מקיף. רבינא הוה יתיב קמיה דר' ירמיה מדיפתי, חלף ההוא גברא קמיה ולא מיכסי רישא. אמר, כמה חציף הא גברא! א"ל, דלמא ממתא מחסיא ניהו דגיסי בה רבנן: איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום ואפילו כל שיבה במשמע: אמר ר' יוחנן, הלכה כאיסי בן יהודה. ר' יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי, אמר, כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני! רבא מיקם לא קאי, הידור עבד להו. אביי יהיב ידא לסבי. רבא משדר שלוחיה. רב נחמן משדר גוזאי, אמר, אי לאו תורה - כמה נחמן בר אבא איכא בשוקא! א"ר אייבו, אמר ר' ינאי, עמוד ב אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים. מיתיבי 'ר' שמעון בן אלעזר אומר - מנין לזקן שלא יטריח? ת"ל 'זקן ויראת'', ואי אמרת שחרית וערבית בלבד - אמאי לא ניטרח? חיובא הוא! אלא לאו כולי יומא! לא, לעולם שחרית וערבית בלבד, ואפ"ה כמה דאפשר ליה לא ניטרח. אמר ר' אלעזר, כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח, שנאמר (קהלת ח יג) 'וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים', מורא זו איני יודע מהו, כשהוא אומר 'ויראת מאלהיך' - הרי מורא זו קימה. ואימא מוראת רבית ומוראת משקלות? ר' אלעזר 'פני' 'פני' גמר. איבעיא להו, בנו והוא רבו - מהו לעמוד מפני אביו? ת"ש דאמר ליה שמואל לרב יהודה 'שיננא, קום מקמי אבוך!' שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה, דאפילו מר שמואל נמי קאים מקמיה. אלא מאי קאמר ליה? הכי קאמר ליה, זימנין דאתי מאחורי - קום את מקמיה, ולא תיחוש ליקרא דידי. איבעיא להו, בנו והוא רבו - מהו שיעמוד אביו מפניו? ת"ש דאמר ר' יהושע בן לוי 'אני איני כדי לעמוד מפני בני- אלא משום כבוד בית נשיא', טעמא דאנא רביה, הא איהו רבאי - קאימנא מקמיה! ה"ק, אני איני כדי לעמוד מפני בני ואפילו הוא רבאי, דהא אנא אבוה, אלא משום כבוד בית נשיא. איבעיא להו, רכוב כמהלך דמי או לא? אמר אביי, ת"ש 'טמא יושב תחת האילן וטהור עומד – טמא, טמא עומד תחת האילן וטהור יושב – טהור, ואם ישב הטמא - הטהור טמא, וכן באבן המנוגעת', ואמר רב נחמן בר כהן, זאת אומרת רכוב כמהלך דמי, ש"מ. איבעיא להו, מהו לעמוד מפני ספר תורה? ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי, קל וחומר, מפני לומדיה עומדים - מפניה לא כל שכן? ר' אלעי ור' יעקב בר זבדי הוו יתבי, חליף ואזיל ר' שמעון בר אבא וקמו מקמיה. אמר להו, חדא, דאתון חכימי ואנא חבר, ועוד, כלום תורה עומדת מפני לומדיה? סבר לה כר' אלעזר, דאמר ר' אלעזר, אין ת"ח רשאי לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה. לייט עלה אביי: 'והביטו אחרי משה עד בואו האהלה' - ר' אמי ור' יצחק נפחא, חד אמר לגנאי וחד אמר לשבח; מאן דאמר לגנאי – כדאיתא, מ"ד לשבח - אמר חזקיה, אמר לי ר' חנינא בריה דר' אבהו, א"ר אבהו, א"ר אבדימי דמן חיפא, חכם עובר - עומד מלפניו ד' אמות וכיון שעבר ד' אמות יושב, אב ב"ד עובר - עומד מלפניו מלא עיניו וכיון שעבר ד' אמות יושב, נשיא עובר - עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומו, שנאמר 'והביטו אחרי משה עד בואו האהלה': כל מצות עשה שהזמן גרמא וכו': ת"ר, איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא? סוכה ולולב שופר וציצית