מסכת קידושין דף מה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 45]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257494 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257413 קידושין דף מה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ושוין שמוכרה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט'; האי אלמנה היכי דמי? אילימא דקדשה אביה - מי מצי מזבין לה? הא אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות! אלא לאו דקדיש איהי נפשה, וקא קרי לה אלמנה! אמר רב עמרם, אמר ר' יצחק, הכא בקידושי יעוד, ואליבא דר' יוסי בר' יהודה דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו: איתמר, מת ונפלה לפני אחיו ליבום - אמר רב הונא, אמר רב, ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו; כיצד? עשה בה מאמר - צריכה גט וצריכה חליצה וצריכה מיאון, צריכה גט - שמא נתרצה האב בקידושי שני, צריכה חליצה - שמא נתרצה האב בקידושי ראשון, צריכה מיאון - שמא לא נתרצה האב לא בקידושי ראשון ולא בקידושי שני ויאמרו אין קידושין תופסין באחותה; לא עשה בה מאמר - אינה צריכה אלא חליצה בלבד, מאי אמרת? תיבעי נמי מיאון שמא יאמרו אין קידושין תופסין באחותה? הכל יודעים אחות חלוצה דרבנן, דאמר ריש לקיש, כאן שנה רבי - אחות גרושה מדאורייתא אחות חלוצה מדברי סופרים. הנהו בי תרי דהוו קא שתו חמרא תותי ציפי בבבל, שקל חד מינייהו כסא דחמרא, יהב ליה לחבריה, אמר, מיקדשא לי ברתיך לברי! אמר רבינא, אפילו למאן דאמר חיישינן שמא נתרצה האב - עמוד ב שמא נתרצה הבן לא אמרינן. אמרי ליה רבנן לרבינא, ודילמא שליח שויה? לא חציף איניש לשויי לאבוה שליח. ודילמא ארצויי ארצייה קמיה? אמר ליה רבה בר שימי, בפירוש אמר מר דלא סבר להא דרב ושמואל. ההוא גברא דקדיש בכישא דירקא בשוקא. אמר רבינא, אפילו למאן דאמר חוששין שמא נתרצה האב - הני מילי דרך כבוד, אבל דרך בזיון – לא. א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא, בזיון דמאי? אי בזיון דירקא, אי בזיון דשוקא? נפקא מינה דקדיש בכספא בשוקא, או בכישא דירקא בביתא. מאי? א"ל, אידי ואידי דרך בזיון הוא. ההוא דאמר לקריבאי והיא אמרה לקריבה, כפתיה עד דאמר לה תיהוי לקריבה. אדאכלי ושתי, אתא קריביה באיגרא וקדשה. אמר אביי, כתיב (צפניה ג יג) 'שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב'! רבא אמר, חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה. מאי בינייהו? איכא בינייהו דלא טרח: נתקדשה לדעת אביה והלך אביה למדינת הים ועמדה ונישאת - אמר רב, אוכלת בתרומה עד שיבא אביה וימחה. רב אסי אמר, אינה אוכלת, שמא יבוא אביה וימחה ונמצאת זרה אוכלת בתרומה למפרע. הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי. אמר רב שמואל בר רב יצחק, ומודה רב שאם מתה - אינו יורשה, אוקי ממונא בחזקת מריה. נתקדשה לדעת וניסת שלא לדעת ואביה כאן - רב הונא אמר אינה אוכלת, רב ירמיה בר אבא אמר אוכלת. רב הונא אמר אינה אוכלת - ואפי' לרב דאמר אוכלת התם הוא דלא איתיה לאב אבל הכא דאיתיה לאב האי דאישתיק מירתח רתח, רב ירמיה בר אבא אמר אוכלת - ואפי' לרב אסי דאמר אינה אוכלת התם הוא דשמא יבוא אביה וימחה אבל הכא מדשתיק איתנוחי איתנחא ליה. נתקדשה שלא לדעת אביה וניסת שלא לדעת ואביה כאן - רב הונא אמר אוכלת, רב ירמיה בר אבא אמר אינה אוכלת. אמר עולא, הא דרב הונא (משלי י כו) 'כחומץ לשנים וכעשן לעינים'! השתא ומה התם דקידושי דאורייתא - אמרת לא אכלה, הכא לא כל שכן?