מסכת בבא קמא דף נב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava kamma 52]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263319 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263202 בבא קמא דף נב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א - כיון שמסר לו מפתח קנה. ה"ד? אי בכספא - ליקני בכספא, אי בחזקה - ליקני בחזקה! לעולם בחזקה, ובעי למימר ליה לך חזק וקני, וכיון שמסר לו מפתח - כמאן דאמר ליה לך חזק וקני דמי. אמר ריש לקיש משום ר' ינאי, המוכר עדר לחבירו - כיון שמסר לו משכוכית קנה. ה"ד? אי במשיכה - ליקני במשיכה, אי במסירה - ליקני במסירה! לעולם במשיכה, ובעי למימר ליה לך משוך וקני, וכיון דמסר לו משכוכית - כמאן דאמר ליה לך משוך וקני דמי. מאי משכוכית? הכא תרגמו קרקשתא. ר' יעקב אומר, עיזא דאזלא בריש עדרא. כדדרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא, כד רגיז רעיא על ענא - עביד לנגדא סמותא: מתני'. כסהו הראשון, ובא השני ומצאו מגולה ולא כסהו - השני חייב. כסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת – פטור, לא כסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת – חייב. נפל לפניו מקול הכרייה – חייב, לאחריו מקול הכרייה – פטור. נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו, חמור וכליו ונתקרעו - חייב על הבהמה ופטור על הכלים. נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן – חייב. בן או בת, עבד או אמה - פטור: גמ'. וראשון עד אימת מיפטר? אמר רב, בכדי שידע. ושמואל אמר, בכדי שיודיעוהו. ורבי יוחנן אמר, בכדי שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו: כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור: כיון דכסהו כראוי, היכי נפל? אמר ר' יצחק בר בר חנה, שהתליע מתוכו. איבעיא להו, כסהו כסוי שיכול לעמוד לפני שוורים ואין יכול לעמוד בפני גמלים, ואתו גמלים וארעוה ואתו שוורים ונפלי ביה, מאי? אמרי, היכי דמי? אי דשכיחי גמלים - פושע הוא, ואי דלא שכיחי גמלים - אנוס הוא! לא צריכא, דאתו לפרקים; מי אמרינן כיון דאתיין לפרקים פושע הוא דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה, או דלמא כיון דהשתא מיהת ליכא - אנוס הוא? ת"ש 'כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת – פטור', ה"ד? אילימא כראוי לשוורים וכראוי לגמלים - היכי נפול? אלא לאו כראוי לשוורים עמוד ב ולא כראוי לגמלים, ואי דשכיחי גמלים - אמאי פטור? פושע הוא! ואי דלא שכיחי גמלים – פשיטא, אנוס הוא! אלא לאו דאתיין לפרקים, ואתו גמלים וארעוה ואתו שוורים ונפלו ביה, וקתני פטור, אלמא כיון דהשתא ליכא - אנוס הוא! אמרי, לא, לעולם כראוי לשוורים וכראוי לגמלים, ודקא קשיא לך היכי נפול? א"ר יצחק בר בר חנה, שהתליע מתוכו. ת"ש 'לא כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת – חייב', היכי דמי? אילימא לא כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים – פשיטא! צריכא למימר דחייב? אלא לאו כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים, היכי דמי? אי דשכיחי גמלים - פושע הוא, ואי דלא שכיחי גמלים - אנוס הוא! אלא לאו דאתיין לפרקים, ואתו גמלים וארעוהו ואתו שוורים ונפלו ביה, וקתני חייב, אלמא כיון דאתיין לפרקים פושע הוא, דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה! לעולם כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים, ושכיחי גמלים, ודקא קשיא לך פושע הוא - איידי דנסיב רישא כסהו כראוי, נסיב סיפא נמי לא כסהו כראוי. איכא דאמרי, הא נמי ודאי לא איבעיא לן, דכיון דאתיין לפרקים פושע הוא, דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה; כי איבעי לן הכי הוא דאיבעיא לן - כסהו כסוי שיכול לעמוד בפני שוורים ואינו יכול לעמוד בפני גמלים, ושכיחי גמלים, והתליע מתוכו, מהו? מי אמרינן מגו דהוי פושע אצל גמלים הוי פושע נמי לענין התלעה, או דלמא לא אמרינן מגו? ת"ש 'כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת – פטור', ואתמר עלה, אמר רבי יצחק בר בר חנה שהתליע מתוכו, היכי דמי? אלימא כראוי לשוורים וכראוי לגמלים והתליע מתוכו - פשיטא דפטור! מאי הוה ליה למעבד? אלא לאו כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים, ושכיחי גמלים, והתליע מתוכו, וקתני פטור, אלמא לא אמרינן מגו דהוי פושע לענין גמלים הוי פושע לענין התלעה! לא, לעולם כראוי לגמלים וכראוי לשוורים, והתליע מתוכו, ודקא קשיא לך כי התליע מאי הוה ליה למעבד? מהו דתימא איבעי ליה למיזל ומנקש עליה, קמ"ל. ת"ש 'לא כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת – חייב', היכי דמי? אילימא לא כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים - צריכא למימר דחייב? אלא לאו כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים, ואי דשכיחי גמלים - פושע הוא! ואי דלא שכיחי גמלים - אנוס הוא! אלא לאו דשכיחי גמלים והתליע מתוכו, וקתני חייב, אלמא אמרינן מגו דהוי פושע לענין גמלים הוי פושע לענין התלעה! אמרי, לא, לעולם כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים, ושכיחי גמלים, ואתו גמלים וארעוהו ואתו שוורים ונפלו ביה, ודקא קשיא לך פשיטא פושע הוא - איידי דנסיב רישא כסהו כראוי, נסיב סיפא נמי לא כסהו. ת"ש 'נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן סומא ומהלך בלילה – חייב, פקח ומהלך ביום – פטור', ואמאי? נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח? אלא לאו שמע מיניה לא אמרינן מגו! שמע מיניה: נפל לפניו כו': אמר רב, לפניו - לפניו ממש, לאחריו - אחריו ממש,