👑מפגש מרתק בבית המלכות משפחת המנהיג הרב אלישיב, חתדב"נ פוה"ד הרב זילברשטיין והבן רבי בנימין אלישיב

מתוך הדברים שפורסמו ע"י מערכת דברי חמד. לאחר שנים שלא נפגשו, מרן פוסק הדור הגר"י זילברשטיין שליט"א בביקור רב רושם אצל גיסו הגאון רבי בנימין דוד אלישיב שליט"א, צפו בקטעים מובחרים מהמפגש ההיסטורי בין שני הגיסים: בעת ששהה רבינו בעיה"ק ירושלים תובב"א ביום ה' שעבר (פ' ויצא), עלה לביקור הוד ורב רושם במעונו של גיסו הגאון הגדול רבי בנימין דוד אלישיב שליט"א, ראש רשת הכוללים 'תפארת בחורים', ברחוב חנה בירושלים. הגרב"ד אלישיב: שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה... רבינו [בחיוך, מצביע על הגמרות שבארון הספרים]: מי קרע את כל הגמרות כאן, איך זה ככה קרוע? התשובה היא, שאף אחד לא קרע, אלא זה נקרא על ידי עמל התורה שיגעו בהם... הגרב"ד אלישיב: פעם בא אדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל לבית אאמו"ר זצוק"ל, ודנו שם מתוך ריתחא דאורייתא על איזה ענין שכתב בספר מנחת חינוך, ותוך כדי הם רצו לעיין בדבריו בפנים, אז הביאו לשולחן מנחת חינוך במהדורה חדשה. אבל אאמו"ר זצוק"ל לא רצה להסתכל בזה, ואמר 'אני רוצה לראות דווקא במנחת חינוך הישן, כי בישן כתוב כמו שצריך'.. ** לאחמ"כ שקעו מרן רבינו שליט"א וגיסו הגרב"ד אלישיב בעומק העיון ופלפול במשא ומתן של תורה בענייני פרשת השבוע (פרשת ויצא), כאשר בין הדברים הציע הגרב"ד אלישיב לפני גיסו קושיא מענייני הפרשה: כתוב בפרשה שיעקב אבינו 'ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו', ובחולין (דף צא ע"ב) הגמ' שואלת, שבתחילה כתוב 'ויקח מאבני המקום', ולאחר מכן כתתוב 'ויקח את האבן', א"ר יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד, וכל אחת ואחת אומרת עלי יניח צדיק זה את ראשו, תנא וכולן נבלעו באחד, עכ"ל הגמ'. ופירש רש"י: 'מאבני, משמע טובא, וכתיב ויקח את האבן, נבלעו באחד ונעשו אחת'. והתוס' שם כתבו: 'כתיב ויקח את האבן. לפי פשוטו יש לפרש שלקח אבן אחת מאבני המקום'. ולכאורה צ"ב מה המקור לדרשה הזו המבוארת בתוס' שלקח אבן אחת מאבני המקום. וראיתי פעם בספרו של מרן הגרב"מ אזרחי זצ"ל שביאר ע"פ הגמרא בע"ז (דף מה ע"א) 'כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודת כוכבים', ותוס' שם הביאו שהירושלמי הקשה מבית הבחירה שבנו אותו בהר המוריה, הרי זה גם הר גבוה. ותירץ הירושלמי שעל פי נביא נבנה שם. והגרב"מ אזרחי נקט שע"פ נביא הותר להם לבנות שם אע"פ שזה נעבד לע"ז, ובאמת בלא ציווי מהנביא היה אסור לבנות שם. ולכאו' קשה איך יעקב אבינו בנה שם מצבה, הרי המקום נעבד לע"ז. אלא ביאר הגרב"מ שהיו הרבה אבנים בתחילה, אבל זה נעשה לאבן אחת, ומאחר והיה פה שינוי, לכן הותר לבנות שם מצבה. אבל בספרנו 'יד בנימין' (ע"ז שם) הבאנו את דברי הרמב"ן שפירש את הירושלמי שעל פי נביא נבנה, כלומר שגלוי וידוע על פי נביא ששם בהר הזה לא נעבד עבודה זרה, ולא הוצרכו לשינוי בהר. ולכאורה זה סותר לפשט של הגרב"מ אזרחי בספרו ברכת מרדכי. רבינו: אני זוכה לשמוע כאן דברים נפלאים... ** רבינו: מה שלום הכוללים? הגרב"ד אלישיב: ב"ה, היום יש לכולל 'תפארת בחורים' הרבה סניפים ברחבי ארץ הקודש, עד צפת יש כבר... רבינו: ומה יש בבית מדרש 'תפארת בחורים' במאה שערים? הגרב"ד אלישיב: בתפארת בחורים זה המרכזי, יש שם כמה כוללים, מכולל שחרית עד קרוב לחצות, יש כוללים הוראה, עיון, זרעים, טהרות, בלי עין הרע... רבינו: פעם הייתי שם באמצע שלמדו שם, וירדתי לשטיבלאך 'ישועות יעקב' להתפלל מנחה, והיה שם איזה חזן שהתפלל בכזו מהירות עד כדי כך ששכח ועקף בטעות על קדושה, והציבור נזכר כשאחז אחרי כמה ברכות. ולא יעשו מה לעשות על פי הלכה כעת. עלינו למו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לשאול מה ההלכה בחזן ששכח קדושה. ומו"ח זצ"ל ענה: 'לסגור את הסידורים, וללכת הביתה'... הגרב"ד אלישיב: כי כזו תפילה זה לא תפילה... רבינו: הוסיפו לשאול את מו"ח זצ"ל, אחרי שילכו הביתה, האם צריכים להשלים את התפילה ולשמוע חזרת הש"ץ, ומרן זצ"ל השיב שלא, ואמר משפט מבהיל 'אחד שמתפלל כזו תפילה, הוא פטור מתפילה'..., איני יודע מה הפשט בזה, אבל זה מה שהוא אמר. זה כח הפסיקה של הרב אלישיב, אשרינו שזכינו, הרב'ה זצ"ל ידע את כל הש"ס בכזו בהירות וברירות... היד החזקה! כל דבר שהרב אלישיב אומר זה מרגליות... * רבינו סיפר את הסיפור הידוע על הרבנית חיה מושא ע"ה שבמשך שנים רבות לא נפקדה בזש"ק, וכשחזרה מהרופא הגדול בווינא שחרץ את גורלה שלא תזכה עוד לילדים, פרצה בבכי מר, אך מאחר ולא רצתה לצער את אביה הגדול בעל הלשם זיע"א, לכן הלכה למרתף ובכתה שם, אך הלשם שמע את בכיה, והבין שהלכה לשם כדי לא לצער אותו, ואמר לה שבזכות זה 'לשנה הבאה את חובקת בן, שיאיר את העולם', וזהו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. רבינו: ידוע לכם על השם יוסף שלום, שזה משני גדולי ישראל ספרדים? הגרב"ד אלישיב: כולם שואלים את זה, האם הוא נקרא 'יוסף' ע"ש הבן איש חי, ושלום ע"ש ר' שלום שרעבי. שאלו את רבינו על כך, והרב אלישיב ענה 'זה מאד נחמד ויפה לומר כך, אבל אם זה באמת כך, אינני יודע'. רבינו: העולם ככה אומר.. העולם יודע מה שהוא אומר, יש מושג של 'מקשים העולם'... הגרב"ד אלישיב: יש דבר מעניין בכתבי הבן איש חי זצ"ל שמספר מעשה בחסיד אחד שהיה לו בן וקראו 'יוסף שלום', משום שהשכנים שלו רבו, אז החסיד רצה שהילד שלו יהיה תמיד בשלום עם כולם, ולכן קרא לו בשם זה, כי זה ברכה שיוסיף שלום. הגרב"ד אלישיב: ידוע שהבן איש חי זצ"ל לקח הסכמה לספרו מהלשם... כשקם רבינו לצאת, החל לשיר 'יהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה', אך שינה מהמילים ואמר 'יהי הבית הזה... וישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה'. כשקם רבינו, הביט והצביע בחיוך על התמונה של מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל, ואמר: 'אני רואה את ר' מיכל יהודה, אני מרגיש שהוא אומר לי להפסיק לשיר ולרוץ הביתה ללמוד תורה, לשיר אפשר קצת, אבל כעת לרוץ לגמרא'... חתנו הגרב"ד אלישיב ואמר: 'מספרים על מו"ח זצ"ל, שבשבת הוא היה נראה אחרת לגמרי, היה לו פנים של שבת מאירות' רבינו: ודאי, ודאי, כולם יודעים את זה...