טרקטור נלחם בטרקטור

לפעמים, כשאני נוסע בכביש 1 ומביט על עמק איילון, אני נזכר בסיפור מדהים שהתרחש כאן לפני כמעט 60 שנה. סיפור על קרב מיוחד במינו, שהתחולל דווקא בשבת קודש. קרב של טרקטורים.

השבוע ישבתי עם ר' איסי אורן, מוותיקי קיבוץ שעלבים, שהיה עד לאותם רגעים דרמטיים. "היינו קיבוץ חרדי צעיר," הוא מספר לי בקולו השקט. "הוקמנו בעידודו של החזון איש, והקפדנו על קלה כחמורה. במיוחד על שמירת השבת ועל שמיטה בלי היתר מכירה."

שחר עולה על עמק איילון. השקט של בוקר שבת קודש מופר לפתע על ידי רעש מנועים מחריש אוזניים. עשרות טרקטורים ירדניים מתחילים לרדת במורד הגבעות, מעלים ענני אבק באוויר הצח של שבת פרשת נח, תשכ"ה.

"כבר ביום שישי ידענו שזה עומד לקרות," מספר ר' איסי. "הירדנים תכננו את זה בקפידה. הם בחרו בשבת בכוונה." הרב מאיר שלזינגר, רב הקיבוץ, ניהל שיחות טלפון קדחתניות ביום שישי עם כמה מגדולי הרבנים, ביניהם הרב גורן. אבל בסופו של דבר, כרב הקיבוץ, הוא היה זה שהיה צריך להכריע. הוא פסק מכוחו את מה שהיה ברור בעיניו על פי ההלכה: "בעיר הסמוכה לספר, אפילו באו על עסקי תבן וקש - יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים את השבת."

"הירדנים לא האמינו למראה עיניהם," מחייך ר' איסי. "פתאום ראו יהודים חרדים עם כיפות שחורות עולים על טרקטורים. בשבת." הקרב היה קצר אבל דרמטי. יריות נורו באוויר, אבק התערבל, והירדנים נסוגו.

אבל הסיפור לא נגמר שם. חצי שנה אחר כך פרצה מלחמת ששת הימים. "פתאום הבנו את המשמעות," אומר ר' איסי בהתרגשות. "כל עמק איילון עבר לשליטה ישראלית. זה היה כאילו הקדוש ברוך הוא אמר לנו - שמרתם על האדמה הזו בשבת, היא תהיה שלכם לנצח."

כשאני יוצא מביתו של ר' איסי, אני מביט שוב על העמק. היום זה נראה כמו עוד נוף פסטורלי לצד הכביש המהיר. אבל כאן, בשבת קודש אחת, נכתב פרק מרתק בתולדות ארץ ישראל. פרק שמלמד אותנו על מסירות נפש, על אמונה, ועל הנס שקורה כשהם משתלבים יחד.

להזמנת הרצאות וסיורים מאת ישראל שפירא: 0527115039
להזמנת ספרי "עזה מאז ולתמיד - תולדות יהדות עזה": https://dash.bookpod.co.il/product/266/