מסכת קידושין דף כו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 26]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257475 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257394 קידושין דף כו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אי נמי בחבילי זמורות: מתני'. נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה, שאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה. נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה, וזוקקין את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהן: גמ'. בכסף מנלן? אמר חזקיה, אמר קרא (ירמיה לב מד) 'שדות בכסף יקנו'. ואימא עד דאיכא שטר, דכתיב (ירמיה לב מד) 'וכתוב בספר וחתום'? אי כתיב 'יקנו' לבסוף – כדקאמרת, השתא דכתיב 'יקנו' מעיקרא - כסף קני, שטר ראיה בעלמא הוא. אמר רב, לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר, אבל במקום שכותבין את השטר - לא קנה. ואי פריש – פריש, כי הא דרב אידי בר אבין, כי זבין ארעא אמר - אי בעינא בכספא איקני אי בעינא בשטרא איקני; אי בעינא בכספא איקני - דאי בעיתו למיהדר לא מציתו הדריתו, ואי בעינא בשטרא איקני - דאי בעינא למיהדר הדרנא בי: ובשטר: מנלן? אילימא משום דכתיב (ירמיה לב מד) 'וכתוב בספר וחתום והעד עדים', והאמרת שטר ראיה בעלמא הוא! אלא מהכא - (ירמיה לב יא) 'ואקח את ספר המקנה'. אמר שמואל, לא שנו אלא בשטר מתנה, אבל במכר - לא קנה עד שיתן לו דמים. מתיב רב המנונא, 'בשטר כיצד? כתב לו על הנייר או על החרס אע"פ שאין בהם שוה פרוטה 'שדי מכורה לך' 'שדי נתונה לך' - הרי זו מכורה ונתונה'? הוא מותיב לה והוא מפרק לה - במוכר שדהו מפני רעתה. רב אשי אמר, במתנה ביקש ליתנה לו, ולמה כתב לו לשון מכר? כדי ליפות את כוחו: ובחזקה: מנלן? אמר חזקיה, אמר קרא (ירמיה מ י) 'ושבו בעריכם אשר תפשתם', במה תפשתם? בישיבה. דבי ר' ישמעאל תנא, '(דברים יא לא) 'וירשתם אותה וישבתם בה', במה ירשתם? בישיבה': ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה: מנלן? דכתיב (ויקרא כה יד) 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך' - דבר הנקנה מיד ליד. ולר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות, מאי איכא למימר? תנא תקנתא דרבנן קתני: נכסים שאין להם אחריות: מנהני מילי? אמר חזקיה, דאמר קרא (דברי הימים ב כא ג) 'ויתן להם אביהם מתנות וגו' עם ערי מצורות ביהודה'. איבעיא להו, בעינן צבורים או לא? אמר רב יוסף, תא שמע 'ר' עקיבא אומר קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובבכורים עמוד ב ולכתוב עליה פרוסבול ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות' - ואי אמרת בעינן צבורים כל שהוא למאי חזי? תרגומא רב שמואל בר ביסנא קמיה דרב יוסף, כגון שנעץ בה מחט. א"ל רב יוסף, קבסתן! איכפל תנא לאשמועי' מחט? אמר רב אשי, מאן לימא לן דלא תלה בה מרגניתא דשוויא אלפא זוזי? ת"ש, 'אמר ר' אלעזר, מעשה במדוני אחד שהיה בירושלים שהיו לו מטלטלין הרבה וביקש ליתנם במתנה, אמרו לו, אין לו תקנה עד שיקנם על גבי קרקע; מה עשה? הלך ולקח בית סלע סמוך לירושלים ואמר 'צפוני זה לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות', ומת, וקיימו את דבריו', ואי אמרת בעינן צבורים בה - בית סלע למאי חזי? מי סברת בית סלע - סלע ממש? מאי סלע? דנפיש טובא, ואמאי קרו ליה סלע? דקשי כסלע. ת"ש, דאמר רב יהודה, א"ר, מעשה באדם אחד שחלה בירושלים כרבי אליעזר, ואמרי לה בריא היה כרבנן, שהיו לו מטלטלין הרבה וביקש ליתנם במתנה, אמרו לו, אין לו תקנה עד שיקנם ע"ג קרקע; מה עשה? הלך ולקח בית רובע סמוך לירושלים ואמר 'טפח על טפח לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות', ומת, וקיימו חכמים את דבריו; ואי אמרת בעינן צבורים - טפח על טפח למאי חזי? הכא במאי עסקינן? לדמי. ה"נ מסתברא, דאי ס"ד מאה צאן ומאה חביות ממש - ניקנינהו ניהליה בחליפין. ואלא מאי? לדמי? ניקנינהו ניהליה במשיכה! אלא דליתיה למקבל מתנה, ה"נ דליתיה למקבל מתנה. וניזכינהו ניהליה אגב אחר? לא סמכה דעתיה, סבר שמיט ואכיל להו. ואלא מאי 'אין לו תקנה'? ה"ק, למאי דלא סמכה דעתיה - אין לו תקנה עד שיקנם על גבי קרקע. תא שמע, 'מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה, אמר להם רבן גמליאל לזקנים, עישור שאני עתיד למוד