מסכת מגילה דף ב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222303 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222334 מגילה דף ב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מתני'. מגילה נקראת בי"א, בי"ב, בי"ג, בי"ד, בט"ו, לא פחות ולא יותר. כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון - קורין בט"ו. כפרים ועיירות גדולות - קורין בי"ד, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה. כיצד? חל להיות י"ד בשני - כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר. חל להיות בשלישי או ברביעי - כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר. חל להיות בחמישי - כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר. חל להיות ע"ש - כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום. חל להיות בשבת - כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה, ומוקפות חומה למחר. חל להיות אחר השבת - כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר: גמ'. מגילה נקראת בי"א; מנלן? מנלן? כדבעינן למימר לקמן, חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה, כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים! אנן הכי קאמרינן; מכדי כולהו אנשי כנה"ג תקנינהו, דאי ס"ד אנשי כנה"ג י"ד וט"ו תקון, אתו רבנן ועקרי תקנתא דתקינו אנשי כנה"ג? והתנן 'אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין'! אלא פשיטא כולהו אנשי כנה"ג תקינו; היכא רמיזא? אמר רב שמן בר אבא, א"ר יוחנן, אמר קרא (אסתר ט לא) 'לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם', זמנים הרבה תקנו להם. האי מיבעיא ליה לגופיה? א"כ לימא קרא 'זמן'; מאי 'זמניהם'? זמנים טובא. ואכתי מיבעי ליה זמנו של זה לא כזמנו של זה? א"כ לימא קרא 'זמנם'; מאי 'זמניהם'? שמעת מינה כולהו. אימא זמנים טובא? 'זמניהם' דומיא ד'זמנם'; מה 'זמנם' תרי, אף 'זמניהם' תרי. ואימא תריסר ותליסר? כדאמר רב שמואל בר יצחק, י"ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי, הכא נמי י"ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי. ואימא שיתסר ושיבסר? (אסתר ט כז) 'ולא יעבור' כתיב. ור' שמואל בר נחמני אמר, אמר קרא (אסתר ט כב) 'כימים אשר נחו בהם היהודים'; 'ימים' 'כימים', לרבות י"א וי"ב. ואימא תריסר ותליסר? אר"ש בר יצחק, י"ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי. ואימא שיתסר ושיבסר? 'ולא יעבור' כתיב. ר"ש בר נחמני, מ"ט לא אמר מ'בזמניהם'? 'זמן' 'זמנם' 'זמניהם' לא משמע ליה. ורב שמן בר אבא, מ"ט לא אמר מ'כימים'? אמר לך, ההוא לדורות הוא דכתיב. אמר רבה בר בר חנה, א"ר יוחנן, זו דברי ר"ע סתימתאה, דדריש 'זמן' 'זמנם' 'זמניהם', אבל חכ"א, אין קורין אותה אלא בזמנה. מיתיבי, א"ר יהודה, אימתי? בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן, אבל בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה, אין קורין אותה אלא בזמנה. רבי יהודה אליבא דמאן? אילימא אליבא דר"ע, אפילו בזמן הזה איתא להאי תקנתא! אלא לאו אליבא דרבנן, ובזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן מיהא קרינן! תיובתא דרבי יוחנן? תיובתא. א"ד, אמר רבה בר בר חנה, אמר ר' יוחנן, זו דברי ר"ע סתימתאה, אבל חכמים אמרו, בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה, אין קורין אותה אלא בזמנה. תניא נמי הכי, אמר רבי יהודה, אימתי? בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן, אבל בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה, אין קורין אותה אלא בזמנה. רב אשי קשיא ליה דר' יהודה אדר' יהודה, עמוד ב ומוקים לה לברייתא כר' יוסי בר יהודה. ומי אמר ר"י בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה? ורמינהי, 'א"ר יהודה, אימתי? מקום שנכנסין בשני ובחמישי, אבל מקום שאין נכנסין בשני ובחמישי, אין קורין אותה אלא בזמנה'; מקום שנכנסין בשני ובחמישי מיהא קרינן, ואפילו בזמן הזה! ומוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה. ומשום דקשיא ליה דרבי יהודה אדר' יהודה, מוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה? רב אשי שמיע ליה דאיכא דתני לה כרבי יהודה ואיכא דתני לה כרבי יוסי בר יהודה, ומדקשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה, אמר, מאן דתני לה כרבי יהודה, לאו דווקא; מאן דתני לה כרבי יוסי בר יהודה, דווקא: כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו': מנהני מילי? אמר רבא, דאמר קרא (אסתר ט יט) 'על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות' וגו', מדפרזים בארבעה עשר, מוקפין בחמשה עשר. ואימא פרזים בארבעה עשר, מוקפין כלל כלל לא? ולאו ישראל נינהו? ועוד, 'מהודו ועד כוש' כתיב. ואימא פרזים בארביסר, מוקפין בארביסר ובחמיסר, כדכתיב (אסתר ט כא) 'להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר [בו] בכל שנה'? אי הוה כתב 'את יום ארבעה עשר וחמשה עשר', כדקאמרת; השתא דכתיב 'את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר', אתא 'את' ופסיק, הני בארבעה עשר והני בחמשה עשר. ואימא פרזים בארביסר, מוקפין - אי בעו בארביסר, אי בעו בחמיסר? אמר קרא 'בזמניהם'; זמנו של זה לא זמנו של זה. ואימא בתליסר? כשושן. אשכחן עשייה; זכירה מנלן? אמר קרא (אסתר ט כח) 'והימים האלה נזכרים ונעשים', איתקש זכירה לעשייה. מתני' דלא כי האי תנא, דתניא 'רבי יהושע בן קרחה אומר, כרכין המוקפין חומה מימות אחשורוש, קורין בחמשה עשר'. מ"ט דרבי יהושע בן קרחה? כי שושן; מה שושן מוקפת חומה מימות אחשורוש, וקורין בחמשה עשר, אף כל שמוקפת חומה מימות אחשורוש, קורין בחמשה עשר. ותנא דידן מ"ט? יליף 'פרזי' 'פרזי', כתיב הכא (אסתר ט יט) 'על כן היהודים הפרזים', וכתיב התם (דברים ג ה) 'לבד מערי הפרזי הרבה מאד', מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בשלמא רבי יהושע בן קרחה לא אמר כתנא דידן, דלית ליה 'פרזי' 'פרזי'; [חסר בסוף הדף עקב מגבלות מקום]