מסכת כתובות דף צו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 96]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232970 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233081 כתובות דף צו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א תא שמע, אמר רבי זירא, אמר שמואל, מציאת אלמנה לעצמה; אי אמרת בשלמא 'הניזונת' תנן – שפיר, אלא אי אמרת 'ניזונת' תנן - ניהוו כבעל, מה בעל מציאת אשה לבעלה הכא נמי מציאת אשה ליורשים? לעולם אימא לך 'ניזונת' תנן, טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה? דלא תיהוי לה איבה, הני תיהוי להו איבה. אמר רבי יוסי בר חנינא, כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה אלמנה עושה ליורשים, חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו. אמר רבי יהושע בן לוי, כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו, חוץ מהתרת (לו) מנעל. אמר רבא, לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו, אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה. אמר רב אשי, ובמקום שאין מכירין אותו נמי, לא אמרן אלא דלא מנח תפלין, אבל מנח תפלין ל"ל בה. אמר ר' חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן, כל המונע תלמידו מלשמשו - כאילו מונע ממנו חסד, שנא' (איוב ו יד) 'למס מרעהו חסד'. רב נחמן בר יצחק אומר, אף פורק ממנו יראת שמים, שנאמר (איוב ו יד) 'ויראת שדי יעזוב'. אמר רבי אלעזר, אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה - מה שתפסה תפסה. תניא נמי הכי, 'אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה - מה שתפסה תפסה'. וכן כי אתא רב דימי אמר, מעשה בכלתו של ר' שבתי שתפסה דסקיא מלאה מעות, ולא היה כח ביד חכמים להוציא מידה. אמר רבינא, ולא אמרן אלא למזוני, אבל לכתובה מפקינן מינה. מתקיף לה מר בר רב אשי, מ"ש לכתובה, דממקרקעי ולא ממטלטלי, מזונות נמי ממקרקעי ולא ממטלטלי? אלא למזוני מאי דתפסה תפסה, הכי נמי לכתובה. אמר ליה רב יצחק בר נפתלי לרבינא, הכי אמרינן משמיה דרבא כוותיך. אמר ר' יוחנן משמיה דרבי יוסי בן זימרא, אלמנה ששהתה שתים ושלש שנים ולא תבעה מזונות - איבדה מזונות. השתא שתים איבדה, שלש מיבעיא? לא קשיא, כאן בעניה כאן בעשירה. אי נמי, כאן בפרוצה כאן בצנועה. אמר רבא, לא אמרן אלא למפרע, אבל להבא יש לה. בעי ר' יוחנן, יתומים אומרים נתננו והיא אומרת לא נטלתי, על מי להביא ראיה? עמוד ב נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל אלמנה להביא ראיה, או דלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה? ת"ש, דתני לוי 'אלמנה כל זמן שלא ניסת על היתומים להביא ראיה, ניסת עליה להביא ראיה'. א"ר שימי בר אשי, כתנאי, 'מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואלו לכתובה מכרתי דברי רבי יהודה, ר' יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם, וכן כחה יפה'. מאי לאו בהא קמיפלגי, לר' יהודה דאמר בעי לפרושי - סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל האלמנה להביא ראיה, ורבי יוסי סבר לא בעי לפרושי - נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה? ממאי? דלמא דכולי עלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה, ורבי יהודה עצה טובה קמ"ל דלא ליקרו לה רעבתנותא; דאי לא תימא הכי, הא דבעי ר' יוחנן, תפשוט ליה ממתני' 'מוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת אלו למזונות מכרתי'? אלא ממתני' ליכא למשמע מינה, דעצה טובה קמ"ל, ה"נ עצה טובה קמ"ל. א"נ, דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי, והיינו טעמא דר' יוסי כדאביי קשישא, דאמר אביי קשישא, משל דר' יוסי למה הדבר דומה? לשכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי, רצה בחובו נוטלן רצה במתנה נוטלן;