מסכת קידושין דף לז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 37]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257486 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257405 קידושין דף לז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א חוץ מן הערלה וכלאים. ר"א אומר, אף החדש: גמ'. מאי תלויה ומאי שאינה תלויה? אילימא תלויה - דכתיב בה ביאה, ושאינה תלויה - דלא כתיב בה ביאה, והרי תפילין ופטר חמור דכתיב בהן ביאה ונוהגין בין בארץ בין בח"ל! אמר רב יהודה, ה"ק, כל מצוה שהיא חובת הגוף - נוהגת בין בארץ בין בח"ל, חובת קרקע - אינה נוהגת אלא בארץ. מנה"מ? דת"ר '(דברים יב א) 'אלה החוקים' - אלו המדרשות, 'והמשפטים' - אלו הדינים, 'אשר תשמרון' - זו משנה, 'לעשות' - זו מעשה, 'בארץ' - יכול כל המצות כולן לא יהו נוהגים אלא בארץ? ת"ל (דברים יב א) 'כל הימים אשר אתם חיים על האדמה', אי כל הימים - יכול יהו נוהגים בין בארץ בין בח"ל? ת"ל 'בארץ'; אחר שריבה הכתוב ומיעט, צא ולמד ממה שאמור בענין (דברים יב ב) 'אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם' וגו' - מה עבודת כוכבים מיוחדת שהיא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ, אף כל שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בח"ל: חוץ מן הערלה והכלאים: איבעיא להו, ר"א לקולא פליג או לחומרא פליג? לחומרא פליג - וה"ק ת"ק 'חוץ מן הערלה ומן הכלאים' דהלכתא גמירי לה אע"ג דאיכא למימר חובת קרקע היא, אבל חדש - בארץ אין בח"ל לא, מ"ט? 'מושב' - לאחר ירושה וישיבה משמע, ואתא ר"א למימר אף חדש נוהג בין בארץ בין בח"ל, מ"ט? 'מושב' - בכל מקום שאתם יושבים, או דלמא לקולא פליג - וה"ק ת"ק 'חוץ מן הערלה והכלאים' דהלכתא גמירי לה, וכ"ש חדש ד'מושב' - כ"מ שאתם יושבים משמע, ואתא ר"א למימר - חדש אינו נוהג אלא בארץ, ד'מושב' לאחר ירושה וישיבה משמע, ומאי 'אף'? אקמייתא. ת"ש, דאמר אביי, מאן תנא דפליג עליה דר"א? ר' ישמעאל היא, דתניא, 'ללמדך שכל מקום שנאמר בו 'מושב' אינו אלא לאחר ירושה וישיבה דברי רבי ישמעאל, אמר לו ר"ע - הרי שבת שנאמר בו מושבות ונוהגת בין בארץ בין בח"ל! א"ל, שבת ק"ו אתיא - מה מצות קלות נוהגות בין בארץ בין בח"ל, שבת חמירא לא כ"ש?' מדאמר אביי מאן תנא דפליג עליה דר"א רבי ישמעאל - ש"מ רבי אליעזר לחומרא פליג, שמע מינה. מכדי רבי ישמעאל אהיכא קאי? אנסכים, בנסכים עמוד ב ביאה ומושב כתיב בהו! ה"ק, ללמד שכל מקום שנאמר ביאה ומושב - אינו אלא לאחר ירושה וישיבה, דברי ר' ישמעאל. אי הכי, 'אמר לו ר"ע הרי שבת שנאמר בו מושבות וא"ל שבת ק"ו היא' - נימא ליה אנא ביאה ומושב קאמינא? חדא ועוד קאמר ליה, חדא - דאנא ביאה ומושב קאמינא, ועוד - דקא אמרת 'הרי שבת שנאמר בו מושבות'? שבת ק"ו היא. במאי קמיפלגי? בקירבו נסכים במדבר קא מיפלגי, ר' ישמעאל סבר לא קירבו נסכים במדבר, ור"ע סבר קירבו נסכים במדבר. אמר אביי, האי תנא דבי ר' ישמעאל - מפיק מאידך תנא דבי ר' ישמעאל, דתנא דבי ר' ישמעאל 'הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן לאחר ירושה וישיבה - אף כל לאחר ירושה וישיבה'. ואידך, משום דהוה מלך וביכורים שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין. ואידך, צריכי; דאי כתב רחמנא מלך ולא כתב ביכורים - הוה אמינא ביכורים דקא מיתהני לאלתר, ואי כתב ביכורים ולא כתב מלך - הוה אמינא מלך דדרכו לכבש לאלתר. ואידך, נכתוב רחמנא מלך ולא בעי ביכורים, ואנא אמינא - ומה מלך דלכבש לאחר ירושה וישיבה ביכורים לא כל שכן? ואידך, אי כתב הכי - הוה אמינא מידי דהוה אחלה, קמ"ל. והשתא דאמרת חובת הגוף נוהגת בין בא"י בין בח"ל - מושב דכתב רחמנא גבי שבת ל"ל? איצטריך, ס"ד אמינא הואיל ובענינא דמועדות כתיבא - תיבעי קידוש כי מועדות, קמ"ל. מושב דכתב רחמנא גבי חלב ודם למה לי? איצטריך, סד"א הואיל ובענינא דקרבנות כתיבי - בזמן דאיכא קרבן ניתסר חלב ודם, בזמן דליכא קרבן לא, קמ"ל. מושב דכתב רחמנא גבי מצה ומרור למה לי – איצטריך, סד"א הואיל וכתיב (במדבר ט יא) 'על מצות ומרורים יאכלוהו' - בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא, קמ"ל. ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור למה לי? ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל 'עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ'. בשלמא למ"ד מושב כל מקום שאתם יושבים משמע, היינו דכתיב (יהושע ה יא) 'ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח' - ממחרת הפסח אכול, מעיקרא לא אכול, אלמא